חבה חורי ואח' נ' אליהו - שירותי תברואה (1993) בע"מ ואח'

פסק דין

בהמשך לדיון שהתקיים ביום 6/11/13 במהלכו אישר ביהמ"ש את הסכמת התובע והנתבעות 1 ו- 2 בלבד, כפי שבאה לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון וניתן לה תוקף של פסק דין חלקי המתייחס לצדדים להסכם בלבד, ניתן בזאת פסק הדין ביחס לנתבעת 3 כדלקמן:

התובע, יליד 1972 עבד עובר לאירוע, כעוזר מנהל עבודה שכיר אצל הנתבעת 1 המספקת שירותים שונים בתחום הבנייה.

ביום 27/4/07 עת נדרש התובע לסגור את אתר הבנייה ברחוב השפלה בכפר סבא, תוך כדי ירידה במדרגות, נתקל לפתע בחלק בולט שהיה חשוף על אחד משלבי המדרגות, מעד ונפל ארצה.

מטעם התובע העידו התובע בעצמו, אשת חיקו ושני פועלים אשר עבדו מטעם הנתבעת 3 במקום בזמן האירוע במהלכו נפגע התובע ובעטיו נגרמו לו הנזקים הנטענים בכתב התביעה וכן העד מטעם הנתבעת 1 (תצהיר הוגש מטעמו).

הנתבעת 3 הייתה מיוצגת על ידי עוה"ד ניר גשרי, אשר הגיש בשמה כתב הגנה והודעת צד ג' כנגד הנתבעות 1 ו- 2 ( אשר נדחתה על ידי ביהמ"ש בפסקי דין ). עוד הוסכם ע"י עוה"ד גשרי כי שיעור גובה הנכות הרפואית הצמיתה של התובע תעמוד על 22% , כל זאת בדיון שהתקיים בתיק בפני כב' השופט פרידלנדר, לאחר מכן הוגשה על ידו בקשה להארכת מועד לצורך הגשת תחשיב נזק מטעם הנתבעת 3 ,לאחריה, הוגשה על ידי עוה"ד גשרי בקשה לשחרור מייצוג, לטענתו בעקבות חילוקי דעות בינו לבין הנתבעת 3 .

ביום 26/10/10 ניתנה החלטה ע"י כב' השופט אבינור, לפיה יש לצרף אישור מטעם הנתבעת 3 על כך שהיא מודעת לחובותיה הדיוניות בתובענה כולל חובתה להתייצב לדיון שנקבע.

בהמשך להחלטה זו, לא לפני שנעשו על ידי ב"כ הנתבעת 3 ניסיונות לקבל את האישור, נמסרה הודעה מטעם ב"כ הנתבעת 3 לפיה , סוכם עם מנהל האחרונה מר עודה עבד כי ב"כ ישוחרר מייצוג וכי כתובתה של הנתבעת 3 תעודכן במערכת לרח' לוי אשכול 2 בכפר סבא.

כב' השופט אבינור קיבל את ההודעה ואורה על שחרורו של עוה"ד גשרי מייצוגה של הנתבעת 3 , כל זאת במהלך חודש 11/10 מאז, הנתבעת 3 לא טרחה להתייצב לדיונים שהתקיימו וממילא זנחה הטיפול בתיק כליל.

בקשות שהוגשו על ידי ב"כ התובע למתן פסק דין בהעדר התייצבות כנגד נתבעת 3 נדחו על ידי כב' השופט אבינור מהטעם שעל התובע להוכיח את נזקיו.

פסק הדין כנגד נתבעת 3 ניתן בהעדר התייצבות ושיתוף פעולה כאמור לעיל.

לאחר ששמעתי את התובע והעדים מטעמו שוכנעתי, כי האירוע התרחש ביום שישי ה- 27/4/07 במהלך עבודתו של התובע אצל נתבעת 1 כאשר הנתבעת 3 שימשה באותה עת קבלן משנה שפיקח וביצע את העבודה מטעם נתבעת 1.

האירוע אירע, תוך כדי ירידה של התובע במדרגות, כאשר רגלו של התובע נתקלה בחלק בולט שהיה חשוף על אחד משלבי המדרגות שהיו מכוסות בבד יוטה, כתוצאה מכך, מעד התובע ונפל ארצה.

על הנפילה דיווח התובע מיידית לנתבעת 1. חיזוק לכך שהאירוע אירע באתר במועד הנטען ובמהלך  העבודה, ניתן למצוא גם בעדויות העדים מטעם התובע ומנהל הנתבעת 1 .

עוד הנני קובעת, בהעדר טענה אחרת מטעם הנתבעת 3, כי האחרונה אחראית לקרות האירוע כלפי התובע שעה שהייתה במקום ובמסגרת תפקידה שמשה כקבלן הגמר בבניין והייתה אמורה לפקח על העבודה שביצע התובע וכן על כל נושא הבטיחות של הבנייה לרבות התקנת המדרגות.

בנסיבות אלו אני קובעת כי הנתבעת התרשלה בתפקידה בקיום סביבת עבודה בטוחה כלפי התובע. אני קובעת כי בנסיבות בהן עבד התובע באתר בניה, היה עליו לנקוט משנה זהירות בעת שהוא יורד במדרגות ולהבחין בכיסוי הנמצא עליהן. זאת ועוד, התובע היה אחראי במסגרת עבודתו על העובדים במקום וגם על בטיחותם, היינו היה עליו לוודא כי מפגעים כאלו לא נמצאים. בשוקלי עובדות אלו, מצאתי להטיל על התובע אשם תורם בשיעור של 20%. לחלוקת האחריות בין הנתבעים, אני סבורה כי יהיה נכון לחלקה באופן שנתבעת-1 תחוב ב- 30% מנזקי התובע ואילו נתבעת-3 ב-70% מסך נזקיו.

נזקי התובע.

בעקבות האירוע, פנה התובע לביה"ח "מאיר" בכפר סבא, שם קיבל טיפול רפואי במהלכו אובחן כי התובע סובל מכאבים עזים וחוסר יציבות של הרגל בחלק הקדמי והאחורי ולפיכך, התובע שוחרר עם המלצה למנוחה בת שבועיים ימים.  בחלוף שלושה ימים, כאשר הכאבים גברו, שב התובע לביה"ח ושם אובחן נוזל דמי ונפיחות בברך שמאל והומלץ על בדיקת MRI . התובע החל במסגרת קופת החולים בסדרה ארוכה של טיפולי פיזיותרפיה ולאחר שהמצב לא השתפר נאלץ התובע ביום 15/10/07 לעבור ניתוח בהרדמה כללית בברך בעקבותיו הומלץ על מנוחה של חודש ימים.

התובע עבר במרוצת הזמן, כאשר לא הייתה הקלה בכאבים וההגבלה בתנועה נותרה בעינה, שני ניתוחים נוספים, המשך טיפולי פיזיותרפיה ובהתאמה ימי מחלה רבים. במהלך כל אותה התקופה , התובע לא עבד ובעצה אחת עם ביטוח לאומי, הוחלט על הסבת מקצוע לתחום הרכש ולוגיסטיקה – ("המקצוע החדש") תחום שאינו מצריך מאמץ פיזי, כפי שהצריכה עבודתו הקודמת של התובע בתחום הבנייה.

לדברי התובע בעקבות התאונה, היה באי כושר מוחלט במשך תקופה של שנתיים וחודשיים, לאחר מכן שב לעבודה במסגרת המקצוע החדש ומשכורתו ירדה באופן משמעותי ביותר. חיזוק לכך מצאתי בעדותה של אשתו בחומר הראיות מטעם המל"ל.